top of page
קוצים / Kotzim
הבחירה לחיות בצפון הארץ, היא בחירה לחיות בקצה. בקו הגבול שבין זהות אחת לאחרת. בחיכוך תמידי עם המציאות המזרח תיכונית המבעבעת ומשתנה.
הבחירה לעשות אמנות בצפון היא בהכרח מנקודת מבט של חיים בשוליים. יש משהו ישיר. מחוספס. עצב חשוף של חוויה אישית ספציפית שלא מתנצלת על היותה היא עצמה.
טשרניחובסקי כותב "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו..." ומקבע מיתוס ישראלי של מערכת יחסים הדוקה בין האדם לטבע. בגליל העליון בו אני חיה, החיבור לאדמה בא לידי ביטוי באופן מילולי בחיי היום יום של תושביו. אם מבחינה כלכלית, ביטחונית, פוליטית, או תרבותית, הטבע מלוהק בתפקיד הדמות הראשית.
הקוצים שאני מציירת מסמלים עבורי את הפשטות, היופי, כוח העמידה בתנאים משתנים, עוצמה ודקירות שבחוויה שלי את הסביבה שלי.
הטבע כדיוקן עצמי.
bottom of page